top of page

יותר ויותר אנשים "הולכים לטיפול". מדברים על טיפול. מרשים לעצמם לקבל עזרה. אבל להתחיל טיפול זו התלבטות קשה. כל כך קשה שלפעמים היא נמשכת חודשים ארוכים ושנים.

אם תשאלו אנשי טיפול מתי אנשים בכל זאת פונים, הרבה פעמים תשמעו תשובה מתסכלת: כשהם  מספיק סובלים
 

איך נראה "מספיק סובלים"? מה זה אומר?

משתנה כמובן  מאדם לאדם. אבל בהכללה, מדובר בתהליך של עליה בסבל עד שאי-אפשר כבר.  סוג של כדור שלג שכזה. שמתגלגל וסופח אליו עוד ועוד משברים, כעסים, אכזבות...

להתחיל טיפול החלטה קשה

להתחיל טיפול זו החלטה קשה

אולי גם אתה מכיר את הזמן  הזה שעובר עד "שמספיק סובלים" ואת המחירים:  מערכות יחסים שהולכות ומתדרדרות,  קריירה תקועה, תסכולים וכעסים; או אולי סוג כזה או אחר של התרחקות מאנשים, אירועים או מצבים שמקשים על החיים.  אולי גם את מכירה את השלב הזה שהמפגש עם החיים נעשה כבד,  כל יום עוד יותר.

כמה פעמים אמרת לעצמך: "די אני חייבת עזרה"!  עשית צעד קדימה התייעצת, חיפשת, שאלת חבר או חברה החלטת ש"הפעם אני עושה את זה ודי"....  ואז באו החששות וההתלבטויות:

אבל מה אומרים? איך מתחילים? ואיך אפשר לתת אמון באיש או אישה זרה 
השיחה הראשונה  יכולה להיות מביכה. יכול להיות שגם לעצמך הדברים לא ממש ברורים, אז איך מוצאים מילים? איך בכלל מישהו יכול להבין? את כל כך מחפשת מישהו שיקשיב, שיבין שיעזור.... הדבר האחרון בעולם שאת צריכה עכשיו זה עוד אכזבה עוד מישהו שישפוט אותך או את דרך החיים שלך.

ועוד לא דיברנו על ההרגשה הזאת החמקמקה – אני? אני צריך עזרה?  אני הרי אמור לדעת להסתדר לבד, מה פתאום להיתלות על מטפלת עכשיו.... ועל הדמעות  -  מה יהיה אם פתאום אתחיל לבכות?

 

ויש כמובן את השאלה של כסף - תמיד אומרים כמה זה יקר. 

אני מכירה הרבה אנשים שממצים חיים שלמים, משמעותיים ומלאי עשייה  בלי טיפול. גם אנשים שחוו קשיים ומשברים. אני לא מנסה לשכנע אף אחת ללכת לטיפול ולא מאמינה שכולם צריכים טיפול.

לצד זה  אני מאמינה במה שאני עושה.  מאמינה ויודעת שטיפול יכולה להיות דרך שעוזרת לאנשים שסובלים ומרגישים שהחיים לא הולכים לכיוון שהם רוצים; לאנשים שמחפשים דרך לא לוותר לעצמם ועל עצמם.

אם הגעת לכאן כנראה שהשאלה הזו מטרידה גם אותך.

 

אחת הדרכים להתקדם קצת עם קבלת ההחלטה היא לשאול את עצמך מה בעצם עוצר אותך

-    האם זה הפחד לחטט בפצעים ישנים

-    האם אמונות נוקשות כמו "רק חלשים נעזרים" 

-    האם הקושי לתת אמון באדם זר

-    משהו אחר ?

אפשר להתבונן על המחסום האישי הזה, לחשוב עליו קצת, לראות איך הוא מרגיש לך. איפה עוד הוא נוכח בחיים שלך. 

 ולבחור האם לתת לו כבוד ומקום גם היום או שהגיע הזמן להזיז אותו מעט הצידה.

 

אם את עדיין מתלבטת, אם אתה לא מצליח להחליט

נסו את סדרת השאלות הקצרה כאן בהמשך שעוזרת לאסוף ולארגן את המחשבות והרגשות, ולהתקדם להחלטה.

 

התלבטויות, אסור לשכוח, נועדו להסתיים.... ממש כמו חלומות שנועדו להתגשם

שש שאלות

שש שאלות שעוזרות לבחור

אין סיבה לבחור בטיפול כאפשרות הראשונה להתמודדות עם כל מצוקה או סבל.  יש ערך להתמודדות האישית, יש ערך להיעזר קודם בכוחות ויכולות אישיות ובמעגלי תמיכה משפחתיים, חברתיים או  מקצועיים.
לצד זה, כשההתלבטות האם להתחיל טיפול עולה בפעם המי יודע כמה ההרגשה לא פעם היא שהחיים נשאבים למקומות לא טובים, שלא משנה מה אני עושה זה לא עובד לי, ש"הם" לא מבינים, שלא טוב לי להמשיך ככה, כל-כך לבד.
   
6 השאלות שבהמשך עוזרות לעשות סדר, ליצור יותר בהירות במחשבות וברגשות, באמונות האישיות  ובמה ש"כולם אומרים".   

משך הזמן   
האם המצוקה או השאלה חדשה או ישנה? אם זו ההתלבטות חדשה מהשבוע האחרון ואינה מחייבת תשובה מידית יכול להיות שיש מקום לקחת את הזמן לנשום ולהתלבט קצת. אם השאלה מטרידה ולא מרפה כבר תקופה ארוכה חודשים ושנים יתכן שהגיע הזמן לנסות להתמודד בצורה אחרת. 


כמות הזמן 
כמה זמן ביום בשבוע אתם עסוקים בשאלה. אם השאלה חולפת לכם בראש פעם ב...ולא נשארת שם ליותר מדי זמן יכול להיות שאפשר לשחרר ואין צורך ללכת לטיפול עכשיו. אבל כשהקושי, הסבל נוכח בחיים כל הזמן הפגיעה שלו באיכות החיים כנראה גדולה ומשפיעה על עוד ועוד מעגלי חיים – עבודה, משפחה, חברה.

ההרגשה  בגוף 
מה את מרגישה בגוף, מה אתה מרגיש – כשההתלבטות או כשהמחשבה על הבעיה האישית עולה, האם המצוקה עולה?האם המתח מתחזק? האם אתם חווים עלייה בלחץ בחרדה? או רגיעה. האם את מרגישה את השרירים נמתחים? האם אתה מרגיש שאתה חייב ללכת למקום אחר, חייב לזוז? האם יש לכם המון כאבי גוף לא ברורים?


רגשות
איזה רגשות עולים בזמן שההתלבטות או תחושת המצוקה עולה – בושה? פחד? חוסר אונים? התרגשות טובה? אשמה? תחושת אין מוצא והכל רע? או רגשות של סיפוק הנאה תקווה או אמונה.


מחשבות
איזה מחשבות מצטרפות להתלבטות או למצוקה האם המחשבות מגיעות ל"דרך ללא מוצא" ? עוברות דרך מסננת של אין סיכוי שאני יכולה? או שהמחשבות בעיקרן מקדמות ומחזקות כמו "הייתי בתקופה כזו אני יודעת שאני יכולה להתמודד".


מעשים 
מה כבר ניסית לעשות? האם עשית כבר משהו בשביל לנסות לתת לעצמך תשובה, בשביל להתמודד עם המצוקה והסבל? מה עשית? מה עזר ומה פחות? מה היה החלק שלך בהצלחה או בכישלון. מה את יכולה לעשות אחרת. מה אתה יכול לשנות בטייס האוטומטי שלך?

יש אנשים שמה שהכי עוזר להם זה לראות תמונה ויזואלית. אז אפשר לשרטט גרף דמיוני של סה"כ התשובות לשאלות 


האם הגרף בעלייה                     או בירידה 

הגרף הזה לעתים מתעתע. כשאדם נמצא בתקופה קשה הנטייה היא לחשוב שככה כל החיים... לכן חשוב לשים לב לתנועה השלמה - גם אם  עכשיו קשה יכול להיות שהתנועה הכללית ב"החיים" היא כלפי מעלה.

ההתלבטות עדיין כאן איתך? לפעמים פגישת התייעצות חד פעמית עוזרת. כל הפרטים

מה עושים עם התשובות? בוחרים... 

בסופו של דבר טיפול זו בחירה בדרך התמודדות אחת מתוך רבות אחרות. בחירה אישית מאוד. אין מתכון אחד נכון לכולם. רק את, רק אתה, יודעים מה נכון לכם. המקסימום שאני יכולה לעשות, שמישהו יכול - זה להיות כאן איתך ולעזור לך לבחור מה נכון לך.

bottom of page